נחל הירקון. צילום: אביטל יוגב
רוצים לצאת לבלות בנחל? העשירו את החוויה בפעילויות מגוונות שתוכלו לארגן עבור הקהילה, בני המשפחה, החברים או במסגרת קבוצתית.
כאן תוכלו למצוא רעיונות לאירועים והפעלות בנחל ולקבל השראה מנסיונים של אחרים.
קהילות זורמות לנחל
איך עושים את זה? מארגנים פעילות כיפית ליד הנחל, שמתאימה לקהילה. פעילות שעושה חשק לאנשים לצאת מהבית ולזרום רגע לנחל. באירוע "רגע של נחל" זה עבד נפלא.
זה עבד בנחל אלכסנדר – כשתושבי האזור הגיעו לגדת הנחל כדי לנשום עמוק, לקחת אוויר ולהשתחרר בסדנת יוגה מעצימה.
זה רץ בנחל חרוד
כשקהילת הרצים מאזור נחל חרוד השכימה קום ויצאה לריצת ניקיון בנחל, וקינחה בסדנת צילום טבע מהנייד לאורך הנחל.
זה הצליח בנחל קישון
כשקהילת כפר חסידים יצאה לסיור תגליות ציפורים לאורך מקטע נחל הקישון העובר בסמוך לישוב מגוריהם.
זה חיזק בנחל שכם
כשתושבי יד חנה ערכו קבלת שבת קהילתית ומחזקת בנושא "נתינה", בנו ספסלים לפינת חמד בנחל, והכריזו שהם נחושים לראות בנחל נכס ולא מפגע.
זה נתן אוויר בנחל פארן
כשקהילת הצעירים בפארן יצאה לנשום ולהתחזק עם תרגול יוגה עמוק המחבר את הנפש למדבר, דרך השקט, הנשימות והשהייה.
וזה האיר את נחל קדרון
כשקהילת הנחל מהישוב אבנת יצאה להיכרות עם שפך הנחל והדליקה עם הקהילה נר שמיני של חנוכה.
קחו לכם רגע של נחל. זה עובד. זה מהנה וזה תמיד ממלא את הנשמה.
רעיונות לפעילויות
- ספורט ופנאי: יוגה, סדנת מיינדולנס, מדיטציה, ניווט לאורך הנחל, הליכה וריצה.
- תרבות ואומנות: סדנת ציור על גדת הנחל, הכנת עפיפונים והעפה בנחל, פיקניק קהילתי מקיים, קבלת שבת מוזיקלית, פסיפס קהילתי, טיפוח פינת חמד לצד הנחל, פיסול בבוץ, רוג'ום נחל.
- טבע: טיול מודרך לאורך הנחל, סדנת צילום טבע בנייד, אירוע תחנות עניין.
- עבור הנחל: אירוע ניקיון, הסברה על הנחל, הגדרת צמחי נחלים, סימנים ועקבות של בעלי חיים, משימות חקר ואפיון הנחל, שילוט הנחל, עקירת מינים פולשים, מדע אזרחי.
הפעלות בנחל
היציאה לנחל והפעילות בו היא יוזמה מבורכת! יחד עם העשייה והחוויה חשוב לזכור שהטבע רגיש ואנחנו לא פוגעים בו: לא לקטוף פרחים, לא לגעת בבעלי חיים, לא להפוך אבנים גדולות או להרוס מחסות ובתים של היצורים החיים בנחל.
משימות לחקירת סביבת הנחל
מטרה:
חקר בלתי אמצעי של סביבת הנחל.
ציוד והכנות:
הכינו בבית מעטפות שעליהן כתוב "דואר סביבה", כמספר משימות החקר.
מה עושים:
מחפשים סימנים ופרטים בסביבת הנחל.
בחרו לכל מעטפה משימה אחת והכניסו לכל אחת מהמעטפות.
- התקרבו לנחל וחפשו 5 עלים בצבעים וגדלים שונים.
- מצאו 5 סימנים לבעלי חיים בקרבת הנחל.
- חפשו 5 פריטים במרקמים שונים שנמצאים בטבע.
- מצאו 5 סימנים לבני אדם בקרבת הנחל.
- חפשו 5 סימנים המעידים על חיים בנחל.
- חפשו סימנים המעידים על זרימת מים בנחל.
- זהו לפחות 3 בעלי חיים באזור הנחל.
חלקו את המשתתפים ל-3 קבוצות. כל אחת מהן תקבל מעטפת "דואר סביבה" שבה משימת חקר.
הקבוצה צריכה לצאת לנחל ולחקור בהתאם למשימה שקיבלה.
לאחר שהקבוצות חוזרות, מתכנסים למליאה, ומשתפים בממצאים.
מכירים את סביבת הנחל
מטרה:
התבוננות במצאי הנחל.
הדגישו בפני המשתתפים – כאשר מגיעים לשטח כדאי קודם לחוות אותו, להכיר באופן ראשוני את הפרטים הבונים את הנוף.
ציוד והכנות:
זכוכיות מגדלת.
מה עושים 1:
תצפית משותפת.
המשתתפים עומדים במעגל כך שפניהם אל מחוץ למעגל ועורכים תצפית משותפת. לפי כיוון השעון, כל אחד בתורו יציין שני פריטים שהוא מזהה מהזווית שלו. לאחר סבב תשובות אחד הקבוצה פונה אל תוך המעגל והמנחה שואל:
- אלו דברים חזרו על עצמם בתיאורים שלכם?
- מהם הדברים העיקריים המרכיבים את השטח?
- מהם הדברים הבולטים?
מה עושים 2:
מאתרים פריטים – קטן/גדול.
חלקו את המשתתפים ל-2 קבוצות: "קבוצת גדול" ו-"קבוצת קטן". חברי קבוצת "גדול" יתבקשו לשוטט בשטח ולאתר 3 פריטים הבולטים ביותר בנוף. חברי קבוצת "קטן" יתבקשו לשוטט ובעזרת זכוכית מגדלת למצוא את שלושת הפריטים הקטנים ביותר, שהכי פחות בולטים בנוף. לאחר מכן חלקו את המשתתפים לזוגות – אחד מקבוצת "גדול" ואחד מקבוצת "קטן" וכל אחד יראה לבן זוגו את הפריט שמצא. בתום השיתופים נתכנס חזרה ונשאל:
- ממה נהנתם יותר? לאתר פרטים בעצמכם או לגלות את הפריטים שזיהו חבריכם?
- מדוע פריטים מסוימים בולטים לעיננו יותר מפרטים אחרים?
- מה המשימה יכולה ללמד אותנו על השטח?
יוצרים אמנות בהשראת הנחל
מטרה:
יצירה בהשראת הנחל ובסביבתו.
ציוד והכנות:
מחצלת גדולה, שקית אשפה, הכנה מראש של ציור הנחל, קולג' נחל ומובייל טבע. דפים לציור, חתיכות בריסטולים קטנות ומרובעות לקולג' (לקפל את הבריסטול שלוש פעמים, לפתוח את הקיפולים ולגזור לפי הקווים לקבלת שש חתיכות בריסטול), כלי צביעה (פנדות, צבעי מים ועפרונות צבעוניים), דבק מגע, מכחולים, שדכן.
מה עושים:
מציירים או יוצרים קולג' מסביבת הנחל.
הציגו דוגמה של ציור נחל וקולג' נחל – כהשראה. תנו להם כמה דקות לתכנן את היצירה שלהם. אפשרו זמן לאיסוף חומרים מהטבע. ותתחילו…
מציירים אובייקטים שרואים בנחל, או מדמיינים את המשך הנחל, איך הנחל היה נראה בעבר או איך הוא יראה בעתיד.
הזמינו את המשתתפים להשתמש במצאי מהשטח ולהוסיף לציור: הדבקה של עלים, חול ואבנים. הם גם יכולים להכין את ציורי הנחל על חתיכות בריסטול קטנות ואחר כך לייצר קולג' נחל ולהדביק את שלל הציורים על גבי דף אחד או לאגד אותם באמצעות שדכן יחד לחוברת נחל.
שימו לב: הדבק נוזלי עלול לפגוע במרקם של הבריסטול. לכן מרחו שכבה דקה של דבק על גבי הבריסטולים.
יוצרים מובייל מחומרי הטבע
מטרה:
יצירה בהשראת הנחל ובסביבתו.
ציוד והכנות:
מחצלת, שקית אשפה, חוטים, חרוזי עץ או סוגי חרוזים אחרים שנמצאים בשבט, פטיש ומסמר ומחט (בשביל לחורר עלים וזרעים בשטח).
מה עושים:
מכינים מובייל מחומרים בסביבת הנחל ומקשטים בחומרי יצירה נוספים.
הציגו מובייל מוכן שישמש כהשראה.
פרשו את הציוד בפני הקבוצה על גבי המחצלת.
תנו למשתתפים זמן לאיסוף מצאי מהשטח – ענף או מקל יציב וקשה שלא ישבר בקלות ובאורך של לפחות 15 ס"מ, עלים בצורות, גדלים וצבעים שונים, מקלות וענפים, אבנים קטנות וזרעים יבשים שהיו רוצים לצרף למובייל.
להכנת המובייל צריך הנחייה וליווי של מדריך. כדאי להיעזר באדם נוסף לחירור הזרעים והעלים ובעזרה למשתתפים בקשירת החוטים.
שלב 1:
בחירת ענף/מקל מתאים וקשירת חוט משני צידיו של המקל.
שלב 2:
בחירת החומרים אותם רוצים להשחיל למובייל וחירורם.
שלב 3:
קביעת אורך המובייל ולקיחת חוט שארוך במקצת מאורך המובייל הנבחר.
שלב 4:
השחלה וקשירת חומרי המובייל וחומרי היצירה הנוספים על גבי החוטים.
שלב 5 ואחרון:
קשירת החוטים לענף המרכזי.
הינה לנו מובייל טבע יפייפה! כל שנשאר הוא להחליט איפה למקם אותו.
מאזינים לקולות של סביבת הנחל
מטרה:
האזנה וחיבור חוויתי לנחל.
מה עושים:
מאזינים לצלילי הטבע.
מקמו את הפעילות באיזור מבודד ושקט שיאפשר לשמוע את צלילי הטבע מבלי הפרעות כמו מורד הנחל, בין עצים ושיחים או באיזור חבוי רחוק ממוקד רעש.
מגדירים לקבוצה מרחב תזוזה, ומבקשים מהמשתתפים לבחור נקודה נעימה באזור, בה הם יוכלו להתפזר מעט ולהתיישב לבד, במרחק מחבריהם.
הנחו את המשתתפים לחדד בדקות הקרובות את חוש השמיעה ולפקס את תשומת הלב להאזנה לטבע. הם יכולים להיעזר בעצימת עיניים, שכיבה על הגב, מציאת מחבוא בין השיחים, ישיבה או עמידה.
במשך כמה דקות צריכים המשתתפים להתמקד בהאזנה למתרחש בנחל – ציפורים, רשרוש עלים, נישוב הרוח, זוחלים בתזוזה וזרימת המים.
בסיום מתאספים, משתפים ושואלים:
- איך הייתה החוויה?
- האם הם שמעו צליל שלא הבחינו בו בפעמים הקודמות?
- האם יש צליל ששמעו שלא ידעו מה הוא? מה זה גרם להם להרגיש?
מתנסים בהסתוות בקרבת הנחל
מטרה:
רכישת מיומנות להסוואה בסביבת הנחל.
ציוד והכנות:
הדפסה בצבע של תמונות הסוואה של בעלי חיים – נספח, שקית אשפה, צבעי פנים, ציוד להכנה של צבעי פנים טבעיים: 4 קערות, מים, כורכום ופפריקה.
הסבירו:
הדרך המרכזית והטבעית להתמודדות של בעלי חיים ושמירה על עצמם מהסכנות האורבות להם בנחל היא הסוואה.
שאלו מה זאת הסוואה? התשובה- פירוש המילה היא מסווה/חבוי, כלומר מחבוא או מסתור – לחיות באופן בלתי גלוי.
שאלו כיצד בעלי חיים מסתווים? התשובה- חלק מבעלי החיים נולדים בצורות ובצבעים של סביבת בית הגידול בה הם חיים.
תנו להם דוגמאות להסוואה של בעלי חיים בנחל:
צב –יש לו צבע חום המזכיר את גזעי העצים וקרנים דקות וארוכות שנראות כמו הענפים.
גמל שלמה – חי על ענפי העצים יש צורה של מקל/ענף והוא בצבע ירוק בגוון המותאם לעץ עליו הוא חי.
סרטן נחלים – יש לו גוון לבן וצורה עגולה בהתאמה לחלוקי הנחל העגלגלים שבניהם הוא חי.
הציגו לקבוצה תמונות של בעלי חיים מסתווים בטבע, בקשו מהם לזהות ולהצביע איפה בעל החיים נמצא בתמונה. לאחר כל ניחוש נכון נציג לקבוצה את החיה ואת דרך ההסוואה שלה. (ראו תמונות מצורפות).
מה עושים:
מסתווים בטבע.
כדי לצמצם עוד יותר את הנוכחות שלנו ולהשתלב עם הסביבה אנחנו יכולים ללבוש צבעים נטרליים, צבעי הסוואה (ירוק, חום, לבן..) וגם יכולים לצבוע את הפנים.
הוציאו הציוד להכנת צבעי פנים טבעיים. פרסו את הקערות על הקרקע. לתוך שתיים מהקערות שפכו פפריקה ולשתיים האחרות כרכום (כף לכל קערה) ואחר כך הוסיפו מעט מים. בקשו מהמשתתפים למצוא ענף יבש על הקרקע ולערבב את התבלינים והמים שבכל קערה.
הסבירו:
בעונת הפריחה כשהסביונים, הכלניות והצבעוניים פורחים צבעי אדום וצהוב מתאימים מאוד להסוואת מאביקים.
אחרי שהצבעים מוכנים, נוסיף אליהם גם את צבעי הפנים הנוספים.
בקשו מכל משתתף (חניך) לקחת כמה רגעים לעצמו ולזהות פינה אחת במרחב הנחל שבה הוא היה רוצה להתחבא ולהשתלב בתוכה מבלי להגיד לחבריו. בקשו מהם לאפיין את הצבעים הבולטים בנקודה שבחרו, ולצבוע את פניהם בצבעים הללו.
עזרו להם בצביעת הפנים אך אל תצביעו על הנקודה שבחרו. התקשטו בבגדי שטח ככל האפשר.
חלקו את הקבוצה לשתיים והתחילו במשחק ההסוואה:
הגדירו גבולות גזרה. החצי האחד של הקבוצה עוצם עיניים וסופר לאט יחד מעשר עד אפס, בזמן הזה החצי השני מסתווה – כל משתתף בנקודה שלו בנחל. כאשר הקבוצה הסופרת הגיעה לאפס היא מתחילה בחיפושים אחרי הקבוצה השניה, כל משתתף שנמצא חוזר חזרה וכאשר כולם נמצאו מחליפים והקבוצה שעצמה עיניים תורה להסתווה.
תמונות הסוואה של בעלי חיים:
מכינים משקפות לראייה בנחל
מטרה:
התבוננות ברכיבי הנחל באופן חוויתי דרך יצירה ושימוש חוזר.
ציוד והכנות:
גלילי נייר טואלט, מחצלת, שדכן, סרטים (כמו של קשירת בלונים), מספריים ושקית אשפה.
מה עושים:
מכינים משקפת/טלסקופ נחל.
פרסו את המחצלת ובקשו מהמשתתפים להניח את גלילי הנייר שהביאו איתם במרכז.
הסבירו:
המשימה שלנו היא מציאת בעלי חיים והתבוננות בהם. הגלילים ישמשו כעזר למציאת בעלי חיים זעירים – התבוננות על המיקרו, באמצעות הטלסקופ שנכין.
למציאת בעלי חיים גדולים בנחל, בהסתכלות על המקרו, נכין משקפות.
אחרי הכנת הטלסקופ/משקפת כל משתתף ישוטט מעט במרחב ויתבונן בבעלי החיים. הזכירו למשתתפים – לא הופכים אבנים גדולות ולא נוגעים בבעלי החיים שאנחנו מוצאים.
שלבי ההכנה:
- נפרוס את הציוד הנדרש להכנת כלי החקר. שימו לב, עבור טלסקופ נחל צריך רק גליל אחד.
- מחברים את שני הגלילים יחד בעזרת שדכן משני הצדדים. להכנת הטלסקופ מדלגים על שלב זה.
- נגזור חתיכת סרט באורך של שרשרת תלייה על הצוואר ונשדך אותה לשני צידי הגליל.
- המשקפת מוכנה. אפשר לקשט עם מדבקות וציורים.
איך מסתכלים?
משקפת – להסתכלות מקרו כדי לחפש בעלי חיים רחוקות כמו ציפורים. הביטו למרחק או לשמיים, כשתראו משהו מעניין, הרכיבו את המשקפת והתפקסו בהסתכלות למרחק.
טלסקופ – להסתכלות מיקרו כדי לחפש את בעלי החיים זעירים וזוחלים התקרבו לקרקע, עצמו עין אחת ועם העין השנייה הביטו מבעד לעדשת הגליל.
הציוד הנדרש:
שלב 1:
שלב 2:
שלב 3:
שלב 4:
מחדדים את החושים
מטרה:
רכישת מיומנות לחידוד החושים בסביבת הנחל.
ציוד והכנות:
הדפסת תמונות של חיות עם עקרונות פיצוי חוש הראייה (ראו דוגמאות בהמשך) 3 חתיכות בד לכיסוי העיניים, 3 חפצים שאפשר להריח, 3 דברים שאפשר לטעום ו3 חפצים בהם אפשר לגעת, שקית אשפה.
מה עושים:
מזהים במשחק לפי החושים.
הסבירו:
הדרך להתמודדות עם האתגרים והסכנות בחייהם של בעלי החיים בקרבת הנחל היא להיות פעילים בלילה ולא ביום. חיות רבות מעדיפות להתעורר כשמחשיך ולחיות את חייהם לאורך שעות הלילה – לחפש אוכל, לפגוש חברים, להתרבות, לצוד ואז לישון במהלך היום.
ערכו סקר בהצבעה ושאלו:
מי מהקבוצה מעדיף לחיות בלילה? למה?
מה היתרון בלהיות חיית לילה? חושך וככה לא רואים אותן.
מה החיסרון? שגם הן לא יכולות לראות וששדה הראייה שלהם מוגבל.
מה עושים כשאי אפשר לראות כמו למשל אנשים עיוורים?
איזה חושים יש לנו? (מנו את חמשת החושים: ראייה, שמיעה, ריח, טעם ומישוש).
הסבירו – כשחוש אחד נפגע, חושים אחרים מפצים בכך שהם מתחדדים ומתחזקים. לכן חיות שפעילות בלילה, חוש הראייה שלהם לא מאוד מפותח אך חושים אחרים מפותחים יותר.
הדגימו את עיקרון פיצוי חוש הראייה על כמה מבעלי החיים אשר חיים כאן בסביבת הנחל.
לתנים וצבועים יש חוש ריח מפותח מאוד ולכן הם גם חיה מאוד טריטוריאלית שיודעת לפי ריח לזהות.
דמיינו שבמקום לתלות שלט בכניסה לבית כדי לדעת מי גר שם, הייתם פשוט מריחים את כניסת הבית וכך מזהים.
לינשופים ועטלפים חוש שמיעה מאוד מפותח בזכות מבנה האוזניים הרחב, והמקופל שלהם ולכן הם יכולים לשמוע סכנה ממרחקים.
בקשו מהמשתתפים לקפל את האוזניים קדימה ולעטוף אותן בעזרת כפות הידיים ובחנו כיצד השמיעה שלנו מתחדדת.
לעקרבים אין חוש ראייה ושמיעה מפותח כלל, החוש החזק שלהם הוא חוש המישוש. יש להם איבר מיוחד, מעין רגליים קטנות שהם תוקעים באדמה וכך הם יכולים לחוש תזוזות באדמה מקילומטרים ולזהות אם מישהו מתקרב. כך, שאנחנו הולכים העקרבים ירגישו בצעדים שלנו וידעו לברוח ולכן יהיה לנו קשה למצוא אותם ביומיום.
שחקו במשחק החושים במטרה לחוות את מה שבעלי החיים מרגישים.
הזמינו בכל פעם שלושה מתנדבים, עיצמו את עיניהם העיניים בקשירת כיסויי עיניים סביב ראשם. עליהם יהיה לזהות את מה שנותנים להם. המתנדב שמזהה ראשון מנצח ואז מחליפים את המתנדבים לסבב הבא כך שכל המשתתפים בקבוצה משתתפים.
- חוש הריח: תנו להם להריח משהו, עליהם לזהות ולנחש רק אחרי שכולם הריחו. ספרו עד שלוש וביחד עם כולם הם יגידו את מה שזיהו. ריחות מומלצים: שום, קינמון, קפה, עלי נענע/גרניום/מרווה, שמן אתרי.
- חוש הטעם: את אותה הפעילות בצעו עם חוש הטעם. טעמים מומלצים: מלח, סוכר, לימון, שוקולד, פלפל, צ'ילי.
- חוש המישוש. עצמים מומלצים: עלה, קוביה, ספוג, צמר גפן, עט, בקבוק, משקפי שמש.
רוכשים מיומנויות שדאות
מטרה:
רכישת מיומנויות שדאות ותרגולן בנחל.
ציוד והכנות:
מומלצת כפעילות לילה או בשקיעה בנחל.
מה עושים:
מתרגלים הליכות.
שאלו את המשתתפים מה לדעתכם יקרה אם חיה תנסה לברוח או להסתתר אך תעשה יותר מידי רעש. התשובה היא – היא עלולה לשלם על כך בחייה ולהיתפס על ידי חיה טורפת.
על מנת לחמוק מטורפים ולהסתתר באופן מיטבי – לכל חיה יש את דפוס ושיטת ההליכה שלה.
שאלו את הקבוצה אם הם ראו חתול שמנסה לצוד עכבר או יצור קטן ממנו? איך הוא הולך? בקשו ממי שראה להדגים.
למדו את המשתתפים כמה שיטות של הליכות שדה של בעלי החיים השונים.
הליכות שדה:
- הליכת רפאים – מרימים רגל גבוהה ומניחים אותה בזהירות, בעדינות ובאיטיות – קודם את העקב ואחר כך את שאר הרגל.
- הליכת ארבע – עוברים לעמידת ארבע, שולחים כל פעם יד ורגל נגדיים בזו אחר זו ומתקדמים לאט ובשקט.
- זחילת צד – נשכבים על הריצפה ונשענים על הצד כאשר יד אחת מובילה וגוררת את ההתקדמות ורגל אחת דוחפת בזחילה.
- זחילת מרחקים – נשכבים על הקרקע בצורת פלאנק כשגופנו נשען על המרפקים. מרימים את הגוף ומניעים קדימה יד נגדית לרגל.
- זחילה אינדיאנית – נקראת גם זחילת גחון. נשכבים על הבטן, משיטים את יד שמאל כאשר מרימים את רגל ימין בכיווץ הצידה (בתנועתיות כמו בטיפוס על קיר) ומרימים מעט את הגוף ואחר כך מחליפים ליד ורגל נגדית – מזכיר תנועת הליכה של לטאה או שממית.
תרגלו עם המשתתפים את ההליכות באמצעות כמה סבבים של המשחק דג מלוח במרחק קצר – כל פעם בהליכה/זחילה אחרת.
בחרו מתנדב שעומד במרחק של כמה מטרים מהקבוצה, כששאר הקבוצה עומדת בשורה ישרה מול המתנדב. המתנדב עומד עם הגב לקבוצה וכל פעם סופר בקול "אחד, שתיים, שלוש דג מלוח" ומיד אחר כך מסתובב. בזמן הספירה על המשתתפים להתקדם כמה שיותר מהר לעברו באמצעות ההליכה/זחילה שנבחרה. ברגע שהמתנדב מסתובב לקבוצה הם צריכים לקפוא במקום. אם המתנדב ראה שמישהו זז, אותו משתתף שזז צריך לחזור להתחלה.
אפשר לבחור כמה סוגי הליכות מהרשימה ולא ללמד את כולן.
מכירים את המתנות מהנחל
מטרה:
הבנת המושג "שירותי מערכת" וחשיפה להטבות שהאדם מקבל מהנחל כאשר המערכת האקולוגית מתפקדת.
ציוד והכנות:
מתנות עטופות – ספוג, משקפי שמש, מסננת, ירק כלשהו וכוס, כרטיסיות מידע על שירותי מערכת.
מה עושים:
מכירים את מתנות הנחל.
מחלקים את המשתתפים ל-5 קבוצות קטנות. כל קבוצה תקבל מתנה אחת – מחמשת מתנות הנחל. עליהן יהיה לפתוח את המתנות ולהראות לשאר הקבוצות.
שאלו את הקבוצה: האם הם מזהים קשר בין המתנות? אם כן – מהו הקשר?
אספו את התשובות.
הסבירו – יכולות להיות תשובות שונות, היות ובין המתנות יש קשרים שונים.
הקשר שאנחנו כיוונו אליו הוא מים ונחלים. למעשה, את כל המתנות האלו אנו מקבלים – ביודעין או שלא ביודעין – מהנחל.
הסבירו:
בעבר היה הנחל מקור המים הבלעדי. בבתים לא היו ברזים, ועל כן יישובי אדם קמו בסמיכות למקורות מים. התושבים שחיו בסמיכות לנחל, או למעיין, היו מודעים למצבו והקפידו לשמור עליו. כיום – הנחל מגיע אלינו דרך הברז, ועל כן לא תמיד אנחנו מודעים למצבו האמתי. אותן "מתנות" שהנחל נותן לנו נקראות "שירותי מערכת". למעשה, אלו הם השירותים וההטבות שהמערכת האקולוגית המתקיימת בנחל נותנת לנו.
אנחנו צריכים את המתנות / השירותים האלו לצרכים הבסיסיים ביותר של חיינו. כאשר המערכת האקולוגית בנחל תקינה אנחנו זוכים לקבל את כל המתנות הללו. כאשר משהו במערכת חסר או אינו פועל כשורה, אנחנו מפסידים את המתנות.
מה הם השירותים, או מתנות, שאנחנו מקבלים מהנחל?
כדי לענות על שאלה חלקו לכל קבוצה כרטיסיית מידע שתואמת למתנה שקיבלו – כרטיסיות מידע על שירותי מערכת.
הקבוצה תקרא ביחד את הכרטיסיה, תבין את מהות המתנה שקיבלה מהנחל, ותבחר נציג אחר מהקבוצה, שיציג בפני כל המשתתפים את התובנה.
בסיום, ערכו הצבעה של מה לדעתם המתנה הכי "שווה" ומהי המתנה שהיו יכולים לוותר עליה כקבוצה ומדוע.
מידע על המתנות:
1. המתנה: ספוג
ויסות שיטפונות:
נחלים בריאים יכולים למנוע שיטפונות. כיצד הם עושים זאת? פשוט מאוד! הם פועלים כמו ספוג! מצד אחד הם קולטים את מי הגשמים, ומצד שני הם מאפשרים למים לחדור לאט-לאט בחזרה לקרקע. הפיתולים הטבעיים שלהם מאטים את זרימת המים, ושטחי ההצפה הטבעיים שלהם מאפשרים למים לחלחל אל הקרקע.
2. המתנה: ירק כלשהו
חומרי הזנה לקרקע:
הנחלים פועלים כ"מלכודת" טבעית לעצירה ולצבירה של חומרי הזנה. חומרי הזנה הם מינרלים וויטמינים שנמצאים בצמחים ובאבנים, ובעזרתם מועשרות הקרקעות בחומרים שעוזרים לצמחים לגדול. חומרים אלו מגיעים לנחל בעזרת הגשמים השוקעים ונלכדים בצמחים ובאדמה וכך מפרים אותה. האדמות הפוריות משמשות בסיס לגידולים חקלאיים. ככל שהאדמות יהיו מלאות בחומרי הזנה, כך הגידולים החקלאיים יהיו פוריים וטעימים יותר עבורנו.
3. המתנה: מסננת
טיהור מים:
המים בנחלים סופגים מזהמים בקרקעית הנחל או בצמחי מים. חלק מצמחי הנחלים נחשבים למסנני מים משום שהם מסננים רעלים לתוכם ובכך מונעים או מפחיתים את כניסת הרעלים אל מי הנחל ולתוך הקרקע.
4. המתנה: כוס
אספקת מים:
ידעתם שאנו צריכים כארבעה ליטרים של מים ביום? אנחנו משיגים אותם דרך המזון והשתייה כדי לשרוד! השאלה הגדולה היא מאיפה מגיעים המים?
המים מגיעים אלינו ממקורות ונביעות של נחלים, מעיינות ובתי גידול לחים נוספים. כמובן שלמעט שתייה ואכילה אנו עושים שימושים נוספים במים כמו למשל לבישול, ניקיון, השקייה, כביסה וחקלאות.
ידעתם שאנו צריכים כארבעה ליטרים של מים ביום? אנחנו משיגים אותם דרך המזון והשתייה כדי לשרוד! השאלה הגדולה היא מאיפה מגיעים המים?
המים מגיעים אלינו ממקורות ונביעות של נחלים, מעיינות ובתי גידול לחים נוספים. כמובן שלמעט שתייה ואכילה אנו עושים שימושים נוספים במים כמו למשל לבישול, ניקיון, השקייה, כביסה וחקלאות.
5. המתנה: משקפי שמש
תרבות ופנאי:
נחלים נקיים ובריאים משמשים מרחבי נופש ופנאי איכותיים. אנו נהנים לשכשך במי הנחל, להתבונן בו ולשבת על גדותיו. בסופי שבוע ובחופשים, בייחוד בימי הקיץ החמים, תושבי ישראל משוועים לפינות רטובות שאפשר לשכשך בהן במים קרירים ולהצטנן מהחום. מקומות כאלו נעשו נדירים במיוחדים, ועל כן הם ברוב עמוסים במטיילים.
מכינים שמנים וצמחי משקה
מטרה:
הכרת הסגולות הרפואיים בצמחי התבלין והתנסות בדרכי מיצוי שונות.
ציוד למיצוי בשמן:
עלי רוזמרין, מים, מכתש ועלי, צנצנת זכוכית, בקבוק שמן זית, שמן אתרי רוזמרין- לא חייב. ציוד לפקל: פקל/גזיה וסיר או פינג'ן, עלי לתה (נענע, מרווה, גרניום, זוטא..), מים, סוכר, כוסות רב פעמיות ועוגיות.
ציוד לצ'אי המסורתי:
בנוסף לציוד הפקל צריך עלי רוזמרין ולימונים. שקית אשפה.
מה עושים:
ממצים שמנים ומכינים משקה.
פרסו מחצלת גדולה ובקשו מהקבוצה להתיישב בחצי עיגול. במרכז נפרוס עלים שונים שהבאנו כמו רוזמרין, נענע, מרווה.
הסבירו:
את צמחי המאכל והתבלין אפשר למצוא בטבע בשפע ובעבר האדם השתמש אך ורק בצמחים לצורכיו האישיים. בעבר ידענו לזהות את הצמחים לפי התכונות והשימושים שלהם, אך עם חלוף הזמן, עם התפתחות המודרניזציה והמעבר מחיי כפר לחיי עיר מיומנויות זיהוי הצמחים הלכו ונשכחו. הדורות של הסבים והסבתות שלנו עוד עדיין שימרו את חלקן וכיום יש אנשים שממשיכים במחקר בנסיון לשחזר את השימוש הקדום בצמחים. התכונות החיוניות של הצמחים עבור האדם נקראים סגולות רפואיות.
בכל אחד מחלקי הפרח ישנם שמנים שמזינים את הצמח. השמנים האלה מתהווים בתהליכי החיים של הצמח ומטרתם היא לשמור עליו מפני טורפים ומזיקים ולכן הם מרוכזים מאוד. לשמנים המרוכזים האלה יש תכונות מועילות עבור האדם שיכולות להקל ולסייע במצבים מסויימים, לדוגמא ידוע כי עלי המרווה מקלים על מערכת העיכול והבטן.
ישנן דרכים רבות להוצאת השמנים ודרכים אלה מכונות מיצוי. אנחנו נתנסה בשתי דרכים של מיצוי צמחים האחת בשמן והשניה במים.
רגע לפני – תכירו את הסגולות הרפואיות של כמה מצמחי הבר בנחל.
מרווה: כאב בטן.
רוזמרין: שיעול, הקלה בכאבים וכוויות.
זעתר: כאב ראש.
אורגנו: נדודי שינה.
זוטא לבנה ואקליפטוס: צינון.
לבנדר: הרגעה, פתיחת נשימה, בחילה ואיחוי.
לואיזה: חום.
ג׳ינג׳ר: כאב גרון ואוזניים.
מיצוי בשמן:
לשמנים יש תכונות מועילות שמסייעות ומקלות עלינו.
מה עושים:
- בחרו אחד מהצמחים שעל המחצלת, בעדיפות לצמחים בעלי ניחוח חריף (רוזמרין, מרווה, אזוב..). קחו חופן נדיב, שטפו במים כדי להוריד את הלכלוך והאדמה. מומלץ לשטוף מראש כדי לייעל את התהליך.
- כתשו את העלים במכתש ועלי עד לקבלת רסק עלים אחיד. אם אין מכתש ועלי אפשר לקחת משטח ואבן ולרסק את העלים באמצעות האבן על המשטח.
- את רסק העלים שפכו לתוך צנצנת ואליה הוסיפו שמן זית.
- המשיכו עוד כמה רגעים בכתישת העלים יחד עם שמן הזית על מנת לפתוח ולערבב את השמנים שברסק העלים עם שמן הזית. אם רוצים אפשר להוסיף שתי טיפות של שמן אתרי רוזמרין על מנת לחזק את הניחוח.
- סגרו את הצנצנת והמשיכו בתנועה סיבובית לערבב את העיסה. כעת צריך לתת לשמן כמה ימי מנוחה ואחר כך הוא מוכן לשימוש.
את השמן קחו איתכם הביתה. בכל כמה ימים ערבבו מעט והשתמשו בו בהתאם לצורף. אם מישהו מבני הבית קיבל מכה יבשה/עקיצה בזמן אפשר למרוח מעט מהשמן על העור וזה עושה את העבודה.
מיצוי במים – פקל תה עלים/צ'אי מסורתי:
למישהו יש מושג כיצק קוראים למיצוי במים? התשובה – מסיבת תה!
מה עושים:
בחרו ביחד עם הקבוצה את צמחי התה האהובים עליהם, אפשר להכין חליטה ולערבב כמה צמחים יחד (נענע, מרווה, גרניום, לואיזה..).
מקמו את הגזיה/הפקל והסיר במקום בטוח ורחוק מעצים יבשים שיכולים להתלקח במהרה או מהקבוצה, והדליקו את האש.
שפכו את המים לתוך הסיר ונוסיף את העלים. מומלץ לשים עלים בכמות נדיבה ולחכות לרתיחה. ברגע שהמים מבעבעים זה סימן לכבות את האש, נניח למים להרגע ואחרי כמה רגעים אפשר להוסיף סוכר ולמזוג.
שימו לב – אם אופן הכנת התה הוא באמצעות פקל קפה על פינג'ן אפשר להוסיף ולספר על הפקל בתרבות הישראלית. מנהג שהתחיל בצבא והתגלגל לחיי השטח והבילוי שלנו בחברה הישראלית. אין טיול ישראלי בלי פקל קפה! אפשר לספר על הויזואליות של הערכה – הקישוט של תיקי הפקל (בתיק סנדלי השורש שגם זה ישראלי), הכפיות הקטנות והמעוצבות, כוסות מבודדות וקטנות וכו'.
הכנת צ'אי מסורתי – אופציונלי:
בא לכם לגוון ולהכין תה לא שגרתי? את הצ'אי אנחנו מכירים מתרבות המזרח והוא כולל חלב וקינמון, אבל אפשר להכין צ'אי קצת אחרת שמקורו בתרבות המזרח .
מה עושים:
- הרתיחו מים חמים ואליהם נוסיף כמות נדיבה של עלי רוזמרין. מומלץ לחתוך ולעקם את הגבעולים והעלים כדי לקבל ניחוח וטעם חזק יותר.
- הוסיפו סוכר בנדיבות פנימה. לפינג'ן הוסיפו 2 כפות, לסיר לפחות 5 כפות סוכר.
- נסחטו לימון והוסיפו פנימה. לפינג'ן הוסיפו לימון אחד, לסיר לפחות 2 לימונים או יותר.
- כשהמים מבעבעים כבו את האש ותנו למים להירגע.
- ערבבו את הצ'אי ומזגו לכוסות. לרוויה!
דברי מובילי הקהילות
ביקשנו ממובילי הקהילות לשתף בנעשה באירוע בנחל שלהם:
קהילת בנחל תבור:
"בחרנו לקיים את האירוע בנקודת מפגש בנחל המחברת בין מספר יישובים, יהודים וערבים, קיימנו את הפעילות בשלושה מוקדים ובסופם הפנינג מוסיקלי חוויתי על גדת הנחל."
קהילת נחל בחן:
"מתוך נסיעה וחקר של השטח גילינו מרחב טבעי על גדת הנחל. רצינו להנגיש את המקום על מנת שכל העוברים ויהנו מהקסם שמצאנו בו. ניקינו את המרחב, גזמנו ופיננו. הקמנו פינת ישיבה מחומרים ממוחזרים".
קהילת נחל עירון:
"המטרה שלנו הייתה להוציא את קהילת הקיבוץ לנחל שלא הכירו ליד הבית. קיימנו סדנאות של קליעה ושזירת שיבולים; ליקוט ובישול מן הטבע; בניית טאבון מבוץ וקש; הדפסי עלים על ניר אקוורל; בניית מגדירים לצמחי הנחל. הנחל עצמו היווה את האטרקציה המרכזית, כאשר הילדים (גם קצת מבוגרים) השתכשכו במים, יצאו לסיורים על סאפים וגלשנים, וסייעו לנקות את הואדי".
מפגש בנחל ציפורי – טחנת הנזירים:
"יזמנו את האירוע יהודים וערבים תושבי קהילות נחל ציפורי. הפעלנו סיורים בעברית ובערבית, סדנת יצירה מחומרי טבע ומופע מוזיקלי ׳צלילים מחצר הגרוטאות׳ וגייסנו מתנדבים לקבוצת נאמני הנחל. לאירוע הגיעו תושבים מאיזור שעבורם היה זה ביקור ראשון בנחל".
קהילת נחל חביבה:
״יצאנו לטיול משפחות בקטע המוזנח של הנחל, הייתה הדרכה קצרה במקום, פעילות חקר לילדים, פיקניק, תחרות צילום של הנחל והרצאה על חשיבות שיקום הנחלים בארץ".
קהילת נחל שכם:
"הדרכות והרצאות בנושאי אקולוגיה מרעננים ובנושא מצב הנחל ושיקומו, שדרוג פינות הבילוי שלנו לצידי הנחל על ידי בניית שולחנות עץ, סדנאות יצירה של מוצרים טבעיים- אבנים ואצטרובלים, הכנת פיתות בטבון".
קהילת נחל כוס:
"הזמנו את הקהילה לפעילות היכרות עם הנחל. באירוע התקיימו מספר תחנות: הדרכה בטבע, הכנת פיתות על הסאג', סיור צפרות וניקיון הנחל, יצירה בטבע והופעה. במקביל התקיימה פעילות פריצת שביל לנוער. הקבוצה יצרה שביל חדש שיורד מסניף הצופים לנחל".
כעת, לאחר קיבלתם השראה ורעיונות. זה הזמן לצאת יחד עם הקהילה אל הנחל הקרוב לביתכם ולהתחבר אליו.