נחל כזיב. צילום: איריס האן
הכירו כמה מקהילות הנחל שפועלות בהצלחה מצפון הארץ ועד הדרום.
מקורו של נחל עין זהב הינו נביעה הממוקמת במרחב העיר קריית שמונה. הנחל חוצה את העיר במרכזה ממערב למזרח. סיפורה של הקהילה התחיל בשנת 2007 על רקע מאבק להפסקת שאיבת המים מנביעת הנחל עבור מפעל נביעות. קבוצת פעילים אכפתיים התאגדה יחד במטרה לפעול לטובת הנחל ולהשיב את המים והחיים אליו. יחד הקימו את עמותת "קסמי טבע ונוף" והובילו את המאבק. כאשר מאבק זה נחל הצלחה ושאיבת הנביעה הופסקה, המשיכו חברי העבודה בעשייה המשותפת לפריצת שבילי הליכה, סימונם ותחזוקם, הקמת בריכה אקולוגית כפתרון למצבי הצפה קיצוניים וכמוקד משיכה לציפורים, בנייה של מרחב למידה אלטרנטיבי ופינות חמד נוספות לאורך הנחל.
זאת ועוד, הקהילה יצרה קשרי שותפות עם עיריית קריית שמונה, רשות ניקוז כנרת והמכללה האקדמית תל חי ויחד גיבשו תוכנית מערכתית כוללת רב תחומית (הנדסית, תכנונית, אקולוגית וקהילתית) לשיקום נחלי העיר, תוך מיצוי מיטבי של יחסי הגומלין בין הנחל והעיר. בתהליך מתמשך אף מותגה קריית שמונה כ"עיר הנחלים" מה שמעיד על שינוי התפיסה מהעצמת הנחלים כנכס מקומי.
בזכות חלוציותה של העיר בהבנת חשיבות הנחלים כבסיס לעוגן כלכלי, נופי וקהילתי באזור ושיקום נחליה. העניקה החברה להגנת הטבע אות הוקרה עבור הפעולות שנעשו והגישה המקיימת הן עבור הנחל והסביבה והן עבור התושבים והמבקרים כאחד.
נחל תנינים הינו אחד מהנחלים המרכזיים במישור החוף הצפוני של ארץ ישראל וחוצה איזורים גאוגרפים שונים. תחילתו של הנחל ברמת מנשה דרך בקעת הנדיב והוא נשפך בחוף הכרמל. הקהילה קמה על ידי פעילי סביבה תושבי בנימינה וגבעת עדה בשנת 2014. קבוצה זו התאגדה לראשונה סביב הנחל תרתי משמע – "נפגשנו בגן סולרי בבנימינה, אספנו נושאים בהם רצינו לטפל, התחלנו בלמידה, בהכדרת חזון ובגיבוש מטרות ותכנית עבודה. בתחילת הדרך פעלנו פרואקטיבית לשיקום הנחל, במטרה לייצר לחץ ציבורי על ידי פעילות חינוך וקהילה ומתוך הרצון לגרום לאנשים להכיר את הנחל ולהתחבר אליו". כך מספרת נירית לביא אלון תושבת בנימינה וממקימי הקהילה.
בהמשך נולדו לחצים תכנוניים על הנחל ופעילות הקהילה קיבלה גוון של מאבק וכללה עשייה ענפה למימונו דרך גיוס כספים בפלטפורמות שונות וביצירת מגוון אירועים לציבור, מאירועים קטנים ומקומיים דוגמת שוק קח-תן ועד לאירועים בתפיסה אגנית לאורכו של הנחל לדוגמה פסטיבל נחלים איזורי "תנינעדה" שמתקיים מדי שנה משנת 2019.
מובילי הקהילה מקדמים שלוש זירות פעולה במקביל – חינוכית, קהילתית ומשפטית. יש לציין כי הקהילה נתפסת כגורם כח משמעותי ומכובד בקרב תושבים וגופים. הקהילה כוללת אנשי מקצוע רבים, שמביאים איתם ידע, ניסיון וקשרים שמסייעים פעול בכל אחת מהזירות, כולל קשרים עם עיתונאים וחברי כנסת. לקהילה שיתוף פעולה הדוק וארוך שנים עם רמת הנדיב שתומכת ומסייעת תקציבית וכן, עם גורמי מקצוע בהיבטים של אקולוגיה ותכנון, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, המועצה המקומית, רשות ניקוז ונחלים כרמל. עם הרבה סבלנות ואהבה לנחל מצליחה הקהילה ליצור הדים במעגלי ההשפעה השונים.
נחל אחיה הינו אחד מנחלי האכזב ביובליו המערביים של נחל הירקון. הנחל זורם בעמק גלילות שבלב הארץ לאורך תאי שטח ייחודיים ביותר הכוללים ערכי טבע מיוחדים, בית גידול לח וממצאים ארכאולוגים אשר הרצון לשמר על כל אלה תחת הקצב המהיר ולחצי הבנייה והפיתוח של המרחב הם אלה שהביאו להקמת הקהילה. הקהילה צמחה מתחרות צילום במתנ"ס הקהילתי של תושבי גלילות ודרך מספר סיורים בשטח האקו-פארק וכיום מונה מעל 3000 חברים בקבוצת הפייסבוק.
"הפעילות שלנו בעלת מאפיינים של קהילה, סביבה ותכנון. בחזון שלנו הקמת פארק אקולוגי רציף ומשמעותי על פני כ-200 דונם, שכולל נחל, שטפי הצפה ובריכות חורף, בתי גידול בסכנת הכחדה של חמרה וכורכר, עם מאות מיני צומח ובע"ח. החזון מסתמך על שילוב העוצמות העשייה הקהילתית שלנו עם האיכות האקולוגית בשטח ויכולת שכנוע גופי התכנון שפועלים במרחב". כך מספר מוביל הקהילה יואב קרמר.
פעילות הקהילה כוללת סיורי טבע דוגמת ליקוט, פריחה ועששיות. הצבת שלטי הסבר וידע והנגשת המרחב, טיפוח גן יער אשר מגיעות אליו קבוצות הום-סקולינג של שומרי הגן. במישור ההשפעה הציבורית – הקהילה עורכת סיורים למובילי דעה, דוגמת שרים, אנשי ציבור, מנהיגי סביבה בישראל ועיתונאים, במטרה להעלות מודעות על ערכי הטבע בפארק, שימורם והפעלת לחץ על מקבלי החלטות.
בשל מיקומה האטרקטיבי מבחינות שונות, מתמודדת הקהילה עם אתגרים רבים האופיינים למרכז הארץ כמו איומי תכנון על השטח, איומים מצד קבלני פסלות, אתרי פסולת פיראטית, הרחבת נתיבי איילון ועומס כללי על השטח שמתבטא בין היתר בלכלוך, שארי מדורות, ונדליזם וכמויות גדולות של מבקרים אשר מזיקים לסביבה. על אף האתגרים הצליחה הקהילה במשך זמן קצר גם לנחול הצלחות דרך הקמת בריכת חורף, רתימת רשויות לניהול שוטף של השטח (פינוי אשפה, תחזוק ואכיפה) וכן התנגדויות לתכניות בינוי בתא שטח לשימור.
יש לציין שהשינויים וההשפעות שמחוללת הקהילה נעשות ללא תמיכה תקציבית ומנוע התמיכה בא מהמתנדבים. הקהילה פועלת בשיתוף עם הרשויות, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, רשות ניקוז ונחלים ירקון ורשות העתיקות.
נחל רבה הוא מבין ארבעת יובלי הירקון, תחילתו במורדות המערביים של אריאל אשר מתמזגים דרך ראש העין לאיזור מישור החוף. לאורכו פועלות שתי קהילות במקטעיו השונים. האחת קהילת ידידי נחל רבה הפועלת ממערב לקו הירוק והשניה קהילת מצילים את נחל רבה הפועלת מזרחית לקו. כל קהילה מביאה איתה סיפור שונה, כמעט בכל היבטי פעילותן – האחת פועלת בקשר הדוק עם הרשות המקומית והאחרת בחסות עצמה, לאחת גרעין פעילים קטן ונוכחות ברשתות החברתיות והשניה לא נמצאת במדיה אך בעלת גרעין פעילים גדול, האחת פעילה יותר בזירה החינוכית-קהילתית והשניה בזירה המשפטית-תודעתית. על אף השוני – המשותף לשתיים הוא אהבתן הגדולה לנחל והנחישות לשמור עליו.
קהילת ידידי נחל רבה
הקהילה הוקמה בשנת 2022 בהובלתה של מנהלת מדור קיימות בעיריית ראש העין. הגרעין הקהילתי מונה כ-12 פעילים מובילים ומחויבים בעלי תחומי אחריות שונים: הדרכה, ארגון, תיעוד, ניהול וכתיבה. הקהילה פועלת במגוון זירות: חינוך והסברה, ניקיון ובזירה הציבורית-פוליטית. היא נעזרת בליווי אקולוגי של רשות ניקוז ולה מקום בוועדת איכות הסביבה ומרחב השמעת קול והשפעה. מובילי הקהילה מקיימים סיורים בנחל לדמויות מפתח בעירייה ומתמודדים עם סוגיות מורכבות כגון: ביטון נחל, זיהום אור וגידור. בפרק הזמן שהקהילה פועלת היא הצליחה להביא לכיבוי התאורה לאורך הנחל בשעות הלילה והוצאת בטון מהנחל.
קהילת מצילים את נחל רבה
הקהילה קמה בשנת 2020 דרך מפגש בין שני חובבי טבע בשטח הנחל ומונה כיום למעלה מ-2000 חברים בקבוצת הפייסבוק כאשר הגרעין המייסד מונה חמישה מובילים מתנדבים הפועלים ברמות שונות דרך סיורי שטח, תיעוד, קשרי חוץ, לובי ויחסי ציבור.
עיקר הפעילות הקהילתית הוא בקידום וניהול מאבקים לביטול תוכניות בניה אשר מאיימות על הנחל והצלתו כמסדרון האקולוגי. בזכות עשייה מתמדת ונחישות הצליחה הקהילה להביא להקפאת תכנית בניית בית קברות והרחבת המחצבה באזור. ללא פעילות עיקשת התכנית כבר הייתה בשלבי ביצוע. על שולחן הדיונים עומדות עוד סוגיות בניה ופיתוח רבות על תא השטח כאשר הקהילה נקראת לדגל לביטולן.
פעילי מצילים את נחל רבה עובדים יחד עם החברה להגנת הטבע, אקו-פיס, מחלקת איכות סביבה בעיריית ראש העין ומתנדבים נוספים שמסייעים דוגמת ייעוץ סביבתי ומשפטי בהגשת התנגדויות.
נחל פרת הוא נחל מרכזי אשר מהווה מסדרון אקולוגי כמעבר בין אזור ספר ים תיכוני לאזור מדברי בואכה מדבר יהודה. לאורך הנחל שלושה מעיינות עיקריים עין פרת, עין מבוע ועין קלט אשר מפיחים את חייו של הנחל. קהילת הנחל מתייחדת משאר קהילות הנחלים בשני מובנים: האחד הוא שהיא פועלת ומתמקדת במעיינות שלאורך הנחל ולא בהכרח מנקודה נחלית או אגנית. והשני, בעצם היותה קהילת מתנדבים בחסות רשות הטבע והגנים (רט"ג) במטרה שתהיה תקשורת הדוקה עם מנהל ופקחי השמורה ושימשו כ"עיניים" של הנחל.
חברי הקהילה משתייכים לשלושה ישובים אשר שוכנים מעל הנחל ומשתייכים לאותה מועצה אזורית (אלון, כפר אדומים ונופי פרת). הקהילה הוקמה בשנת 2022 ומונה כ-8 פעילים. עיקר הפעילות הינה בהסברה וחינוך במעיינות דרך סיוע לפקחי השמורה בקליטת קהל בחגים וחופשים, יצירת שיח עם מבקרים והסברה על המקום והאזור. חברי הקהילה עוברים הכשרה וסיוע בפעילות הקהילתית דרך מגוון השתלמויות ופעולות שונות כגון סיוע במיפוי השמורה – ספירת צבאים/ מכרסמים, סיורים רכובים עם פקחים, תפיסת ציידים וכו'.
אורנה מקוב, מובילת הקהילה, מספרת: "אנחנו שואפים לערב יותר את הקהילות היישוביות שלנו ורואים בזה חלק מהתהליך. באנו מתוך אהבה למקום ומתוך רצון לתת מעצמנו לשמירת המקום, לחיבור בהיבטים של היכרות, לקיחת אחריות על ניקיון המקום".
מקורו של נחל קדרון במזרח ירושלים והשפך בים המלח ליד הישוב אבנת. זהו נחל ייחודי בעל רובד היסטורי עם אזכורים תנכיים ועדויות ארכאולוגיות של העם ישראל למרחב. באביב 2023 תושבת פעילה מהישוב אבנת ראתה את פרסום אירוע קרנבל בנחל של החברה להגנת הטבע והגישה בקשה – כאן התחיל סיפורה של קהילת נחל קדרון אשר מונה כ-18 פעילים.
מתוך האירוע קמו שניים-שלושה "משוגעים לדבר" ובמעגל השני כ-15 פעילים נוספים מהישוב.
"מאפייני הפעילות שלנו נעים בין אימוץ אתר לחינוך והסברה. אנחנו יושבים בפתחו של הנחל ורוצים להיות חלק ממנו ולא כאחרוני צרכניו. שתי סוגיות מרכזיות בנחל – האחת הביוב והשנייה הפסולת המושלכת לערוץ הנחל, אם במזרח ירושלים ואם במדבר יהודה ומגיעה בכל שיטפון". כך מספרת אביגיל דגן חדד, מובילת הקהילה.
הקהילה עובדת בשיתופי פעולה עם החברה להגנת הטבע, המועצה האיזורית, הפקח המקומי של רט"ג ובנוסף עם המכינה הקדם צבאית "מלח הארץ" שמתנדבים בניקיון הנחל.
המסע לשיקום נחל קדרון בין ירושלים לים המלח, החברה להגנת הטבע.